חקיקה ישראלית: חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו- 2016 – הסדרת השימוש בשיקים דיגיטליים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

ביום 1.2.2016 חוקקה הכנסת את חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו-2016 (להלן: "החוק"), אשר פורסם ביום 10.2.2016. מטרת החוק לייעל את תהליך סליקת השיקים בישראל, להביא לחסכון בעלויות הסליקה והתאמת השירות למאה ה-21. החוק יאפשר מעבר מסליקה פיזית של שיקים הנהוגה כיום לסליקה אלקטרונית, עד שניתן יהיה לסלוק רק בדרך אלקטרונית, בתוך 18 חודשים ממועד פרסומו של החוק, דהיינו עד ל- 10.8.2017, לכל המאוחר.

כיום, הלקוח נדרש להפקיד פיזית את השיק בסניף הבנק, והשיק נשלח מהבנק שבו הופקד השיק לבנק ממנו מושכים את הכסף. במקרה של החזרה, חוזר השיק מהבנק ממנו מושכים את הכסף לבנק שבו הופקד השיק במקור וממנו ללקוח, לצורך גבייה של השיק ע"י הצגה מחדש לבנק או להוצאה לפועל או בבית המשפט.

החוק יאפשר לייעל את התהליך ולהפוך אותו למהיר יותר: מרגע הצגת השיק וסליקתו בבנק המציג, השיק הפיזי שהוצג מפסיק להיות רלבנטי עוד לתהליך הסליקה או לגביה בהוצאה לפועל או בבית המשפט, לפי העניין.

החוק לא קובע כללים לגבי אופן ההפקדה בבנק של שיקים סרוקים אלא משאיר את הסדרתו (לפי הוראות סעיף 3(ב) לחוק) לנגידת בנק ישראל לקבוע הוראות בנושא "סריקה ממוחשבת של שיק", למרות קיומם של מספר אפליקציות שתומכות בשירות זה כמו למשל של בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט ובנק הפועלים. במסגרת החוק ניתן יהיה להפקיד שיקים באמצעות הסלולר גם בין בנקים שונים (כיום ניתן להפקיד בחלק מהבנקים, שיקים בסלולר רק אם משוכים על אותו בנק).

מעבר לקדמה, למהירות הסליקה ולדיגיטציה, החוק ייעל את תהליך סליקת השיקים, ישפר את הנוחות ללקוח הן בשלב הצגת השיק והן בשלב הטיפול בשיק חוזר, יסדיר את קבילותו של השיק הממוחשב בבתי המשפט, יוזיל עלויות ועמלות בקשר עם השימוש בשיקים, ואף יאפשר המשך שימוש בשיקים במצבי חירום.

להלן נסקור בהרחבה את מטרות החוק, והשלכותיהם ועלינו כלקוחות הבנקים.

מטרות החוק

מטרות החוק הינם כדלקמן:

  1. ייעול תהליך סליקת השיקים – ביטול הצורך בשינוע פיזי הלוך וחזור של השיקים, באחסון ובאחזור של שיקים.

  2. הסדרה של החזרת שיק שלא כובד – במידה והשיק שהופקד לא כובד (לדוגמא מסיבת "אין כיסוי מספיק"), יקבל הלקוח, לפי דרישתו, פלט של השיק הממוחשב לצורך המשך הליכי הגבייה בהוצאה לפועל.

  3. הסדרת קבילותו של השיק הממוחשב בהליך המשפטי – פלט של שיק ממוחשב ייחשב לשיק, לכל דבר ועניין, ויהווה ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנו בכל הליך משפטי.

  4. שיפור הנוחות ללקוח וחיסכון בהוצאות הלקוח – הדמית השיקים תאפשר לבנקים להציע שירותים טכנולוגיים מתקדמים, כגון: הפקדת שיקים באמצעות הסלולר אשר  כיום ניתן להפקיד שיקים בסלולר רק אם הם משוכים על אותו בנק. כלומר, לא יידרש מלקוח להגיע לסניף בנק כדי להפקיד את השיק לפירעון, וכתוצאה מכך, בנק ישראל והמחוקק מצפים שעלויות הפקדת השיק יופחתו בכ – 75% (הפקדת שיק בערוץ ישיר מול הפקדת שיק באמצעות פקיד).

  5. הבטחת עסקאות באופן מהיר יותר – יסייע במתן אפשרות לקיצור משך הזמן שיחלוף משלב הצגת השיק לפירעון עד לשלב זיכוי חשבון הלקוח (כיום הזיכוי מכוח שיק סופי רק בתום שלושה ימי עסקים).

  6. מאפשר המשך שימוש בשיקים במצב חירום – במצב בו לא ניתן יהיה לבצע הפקדות שיקים באמצעות סניפי הבנקים (לדוגמא במקרים בהם הדרכים יחסמו) עדיין יתאפשר המשך ביצוע תשלומים בשיקים שנסלקו אלקטרונית.

  7. אחריות בשל נזק שנגרם עקב אי שמירת שיק – הבנק יהיה אחראי כלפי לקוחו לנזק שנגרם עקב אי שמירת שיק על ידי הבנק.

חובות המוטלות על הבנקים

יצירת שיק ממוחשב של השיק הפיזי, דורשת היערכות חדשה של הבנקים גם לגבי החובה בשמירה על שיקים פיזים ושיקים ממוחשבים. החוק מטיל על הנגידה לקבוע כללים חדשים לגבי חובה זו, בהסכמת שר השר לביטחון פנים, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת (סעיף 4 לחוק).

חובות השמירה המוגברות על השיקים הממוחשבים וההתנהלות התקשורתית בין הבנקים בטיפול בשיקים הממוחשבים, עלולים להוות קרקע פורייה למתקפות על מערכות המחשוב של הבנקים, תוך ניצול התקשרות בין מערכות המחשוב של הבנקים כנקודת תורפה בחדירה למערכות אלו ואפשרות לאותם האקרים לבצע פעולות בלתי חוקיות.

הגבלה השימוש הכפול בשיקים

לכאורה, אפשרות ההפקדה של שיקים סרוקים עלולה ליצור בעיה של כפילות, מכיוון שכל עוד ניתן יהיה להפקיד שיקים הן באמצעות סריקה ממוחשבת והן באופן ידני, ניתן יהיה להמשיך לסחור בשיקים גם אחרי סליקתם האלקטרונית. המחוקק היה ער לבעיה זו ועל מנת למנוע את הכפילות האמורה קבע שהצגה לפירעון של שיק בידי בנק גובה לבנק נמשך, תיעשה באמצעות הצגת שיק ממוחשב רק אם התקיים אחד מאלה:

  1. השיק הפיזי הופקד לגבייה בבנק הגובה; או

  2. השיק הממוחשב הועבר לגבייה בבנק הגובה ובלבד שהשיק משורטט ומודפסות או רשומות עליו מילים האוסרות את העברתו (למשל המילים "למוטב בלבד" או "בלתי סחיר" וכד').

תחולה

החוק אמור להיכנס לתוקפו ביום 10.8.16, ועד למועד זה הנגידה מחויבת לקבוע כללים ראשונים לגבי החובות החלים על הבנקים בקשר עם שמירה של השיקים לפי החוק.

על אף האמור, במהלך 18 החודשים מיום תחילתו של החוק (דהיינו עד ליום 10.2.18), הבנקים יהיו רשאים לכבד שיקים פיזיים לצד שיקים ממוחשבים. במידה ושר המשפטים נוכח לדעת שהבנקים אינם מוכנים דיים לקיים מסחר של שיקים אלקטרונים בלבד כפי שהחוק מנסה להסדיר, הוא יהיה רשאי להאריך בצו את התקופה בחצי שנה נוספת (סעיף 8(ב)(2) לחוק), וזאת רק לאחר שבירר את מצב הערכות הבנקים ליישום החוק, קיבל את הסכמת הנגידה ואת אישור ועדת הכלכלה.

סיכום

כאמור, מטרתו המרכזית של החוק היא ייעול הליכי הסליקה של השיקים על מנת להביא לחסכון בעלויות הסליקה והתאמת השירות למאה ה-21. החוק  ייעל את תהליך סליקת השיקים, ישפר את הנוחות ללקוח הן בשלב הצגת השיק והן בשלב הטיפול בשיק חוזר, יסדיר את קבילותו של השיק הממוחשב בבתי המשפט, יוזיל עלויות ועמלות בקשר עם השימוש בשיקים, ואף יאפשר המשך שימוש בשיקים במצבי חירום.

בנוסף, החוק יגשים מטרה נוספת והיא צמצום השימוש במזומן שהוא האמצעי המממן פעילות בלתי חוקיות כגון: הלבנת הון, העלמות מס, ביצוע עבירות שונות ואף מימון פעולות טרור.

לחוק יש השלכות רבות על ההתנהלות הפיננסית של הבנקים ושלנו בעידן הדיגיטלי. כולנו תקווה שהחוק יעמוד במטרותיו ויביא, להתייעלות, לחסכון ושיפור השירות ללקוחות.

לעיון בחוק: חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו-2016

נכתב  ע"י עו"ד זיו פרי ועו"ד יוסי כתראן, משרד יוסי כתראן, עורכי דין.

אין באמור במאמר משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא. לגבי בקשה לקבלת סיוע ו/או הטבה, ע"פ החוק, מהרשות או כל גורם אחר. מומלץ ליצור עימנו קשר לקבלת ייעוץ פרטני לפעולות הנדרשות לשם הקטנת החשיפה המשפטית וקבלת מענה מקסימאלי לצרכים המסחריים.

משרדנו מתמחה בתחום העסקאות הבינלאומיות ובמתן ייעוץ משפטי שוטף ונרחב לחברות בתחום הטכנולוגי והיי-טק, בתחום האינטרנט והמדיה החברתית, בתחום זכויות היוצרים, בתחום חברות הזנק (Start-ups)  ובתחום התקשורת הקווית והלוויינית. אנא צרו עימנו קשר ונשמח לסייע.

אולי יעניין אותך:

פסק דין מהפכני בארה"ב – שידור תכנים באינטרנט שנקלטו באמצעות צלחת לווין "אישית", ללא אישור בעלי הזכויות בהם, אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים

בית משפט בארה"ב קובע כי שידור תכנים באינטרנט שנקלטו באמצעות צלחת לווין "אישית", ללא אישור בעלי הזכויות בהם, אינו מהווה הפרה של

ארה"ב: דחיית דוקטרינת המכירה הראשונה

בית משפט פדרלי בניו יורק דוחה את דוקטרינת "המכירה הראשונה" ביחס למכירה חוזרת של קבצי מוזיקה בפלטפורמת מסחר אינטרנטית. ביום 31.3.2013, קבע