עושים עסקים עם פייסבוק, גוגל או אמזון? היזהרו – רשות המסים מצפה שתגבו עבורה מס הכנסה ומע"מ מהחברות הבינ"ל

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

ניסיתם להעביר תשלום לצורך קמפיין פרסומי בפייסבוק או בגוגל ונדרשתם לשלם מס הכנסה של 25%? לפתע הבנק החליט לגבות מכם מע"מ על שירותים באינטרנט באצטלה של "ייבוא טובין מחו"ל"? אתם לא לבד. ברשות המסים נתקבלה החלטה לפיה כל מי שמספק שירותים או מוכר מוצרים לישראלים, דרך קבע, באמצעות חברות זרות הפועלות באינטרנט, הינו מעין 'סוכן מס הכנסה' הנדרש בתשלום מס ההכנסה ומע"מ בשם אותן חברות זרות הפועלות באינטרנט.

רקע

בשל השינויים החלים על השווקים בשנים האחרונות, והתרחבותה של הפעילות הכלכלית העולמית והישראלית באמצעות האינטרנט, צברה הזירה האינטרנטית תאוצה הן בתחום המסחר והן בתחום מתן שירותים. עסקאות באמצעות האינטרנט מבוצעות על ידי תאגידים זרים גם עבור לקוחות בישראל כאשר ההתקשרות ביניהם נעשית במישרין, או בעקיפין באמצעות חברה קשורה או באמצעות קבלני משנה או נציגים, המבצעים בישראל פעולות שיווק, איתור וגיוס לקוחות ישראלים, מתן שירותי תמיכה עסקית ו/או טכנית ללקוחות הישראלים וכיו"ב, בתמורה לתשלום כספי.

בחלק מהמקרים, לצורך מתן שירותים ללקוח הישראלי או לצורך מכירת המוצרים ללקוח הישראלי, מקים התאגיד הזר אתר ייעודי בשפה העברית למשתמשים/גולשים ישראלים. בחלק אחר מהמקרים, האתר הבינלאומי משמש פלטפורמה להזמנת שירותים או מוצרים על ידי הלקוחות הישראלים. לעיתים התאגיד הזר מעניק שירותי פרסום או תיווך ללקוחות ישראלים באתרי אינטרנט אחרים.

כפועל יוצא מהמצב הנ"ל, פרסמה רשות המיסים ביום, 11.4.2016, חוזר בנושא פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט (חוזר מס' 4/2016; להלן: "החוזר"), בו היא מפרשת ומסבירה באלו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסות התאגיד הזר ממכירת מוצרים או ממתן שירותים, באמצעות האינטרנט, כהכנסות של "מוסד קבע" בישראל, וכפועל יוצא לקבוע את הכללים לייחוס הרווחים לאותו מוסד קבע. החוזר מבהיר גם את הטיפול במקרים אלו ביחס לתאגידים זרים שאינם תושבים של מדינות שיש לישראל אמנת מס משותפת.

הקביעה החדשנית – גביית מס הכנסה של פלטפורמות אינטרנטיות מהחברות הישראליות

אחד החידושים המעניינים בחוזר זה הוא הקביעה על ידי רשות המיסים כי חברות ישראליות הפועלות באופן שוטף מול חברות זרות הפועלות באינטרנט (כגון: פייסבוק, גוגל, אמזון וכד') מהוות למעשה "מוסד קבע" של חברות זרות באמצעות הגדרתן כ"סוכן תלוי".

המונח "סוכן תלוי" מוגדר בחוזר זה כאדם המקיים את שלושת המאפיינים הבאים:

  1. אדם (לרבות גוף מאוגד) שיש לו סמכות לחייב את התאגיד הזר בחוזים: חשוב לציין כי למונח "סמכות" ניתנה פרשנות רחבה ביותר.

  2. הפעלת הסמכות מבוצעת באופן רגיל (habitually) וקבוע;

  3. הסמכות לחתימת חוזים צריכה להתקיים לגבי פעילויות שהינן חלק מהפעילות העסקית.

על כן, החל ממועד פרסומו של חוזר זה, כל אחת מהחברות הישראליות העוסקות ו/או המספקות שירותים ו/או מוצרים באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות של חברות זרות (כגון: פייסבוק, גוגל, אמזון וכד') נדרשת לגבות בשם רשות המסים את מס ההכנסה של אותן חברות זרות ולהעבירו לרשות המסים (באמצעות ניכוי מס במקור).

גביית מע"מ על שירותים אינטרנטיים

בנוסף לשינוי לגבי גביית מס הכנסה כאמור לעיל, בכל הנוגע להיבטי מס ערך מוסף (מע"מ), מטרתו (המוצהרת) של חוזר זה הינה להסביר האם ובאילו מצבים על תאגידים בינלאומיים, המספקים שירותים באמצעות האינטרנט ללקוחות ישראליים, להירשם בישראל כעוסק מורשה לצרכי מע"מ ולדווח בהתאם, וזאת בנוסף לתזכיר החוק לגבי גביית מע"מ על מוצרים המסופקים על ידי חברות זרות עליו כתבנו בעבר (רצ"ב לינק).

בדומה לפרשנות המרחיבה שניתנה על ידי רשות המסים בחוזר, כך גם הורחבה הפרשנות בדבר גביית מע"מ בגין השירותים האינטרנטיים המבוצעים על ידי חברות זרות. גם במקרה זה, יראו תאגיד זר המבצע עסקאות של מתן שירותים באמצעות האינטרנט ללקוחות תושבי ישראל, כמי שיש לו עסקים בישראל לעניין סעיף 60 לחוק המע"מ, בהתקיים אחד הקריטריונים המפורטים להלן:

  1. פעילותו של התאגיד הזר לעניין מס הכנסה עולה כדי מוסד קבע בישראל;

  2. קיומו של מנגנון עסקי בישראל: לתאגיד הזר יש סניף בישראל ו/או הוא מעסיק עובדים בישראל ו/או שוכר משרדים בישראל וכו' לרבות פעילות עסקית של מתן שירותים בישראל;

  3. התאגיד הזר מקיים פעילות עסקית של מתן שירותים בישראל בסיוע או בשיתוף נציג בישראל;

  4. לתאגיד הזר קיימת נוכחות כלכלית משמעותית בישראל.

על כן, החל ממועד פרסומו של חוזר זה, כל אחת מהחברות הישראליות העוסקות ו/או המספקות שירותים ו/או מוצרים באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות של חברות זרות (כגון: פייסבוק, גוגל, אמזון וכד') נדרשות לגבות בשם רשות המסים את המע"מ של אותן חברות זרות ולהעבירו לרשות המסים כ"מוסד הקבע" של אותן חברות זרות.

כפי שניתן ללמוד מהוראות חוזר זה, מדינת ישראל ואף מדינות רבות אחרות מאירופה, מצאו פתרון יצירתי לבעיה של גביית מסים מחברות זרות שאין להן קשר ישיר עמן או שלא פתחו רישום עוסק בישראל, ובכך להגדיל משמעותית (בעשרות מיליוני דולרים בשנה) את הכנסותיהן ממסים אלו. חבל רק שלא עדכנו את החברות הישראליות בשינוי האמור ובמיוחד על הפיכתן, בפועל ובעל כורחן, לגופי גבייה של מסים בישראל.

נכתב  ע"י עו"ד יוסי כתראן

משרד יוסי כתראן, עורכי דין JC Law Office , המתמחה בדיני אינטרנט.

אין באמור במאמר משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא. מומלץ ליצור עמנו קשר לקבלת ייעוץ פרטני לפעולות הנדרשות לשם הקטנת החשיפה המשפטית וקבלת מענה מקסימאלי לצרכים המסחריים.

אולי יעניין אותך:

פסק דין מהפכני בארה"ב – שידור תכנים באינטרנט שנקלטו באמצעות צלחת לווין "אישית", ללא אישור בעלי הזכויות בהם, אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים

בית משפט בארה"ב קובע כי שידור תכנים באינטרנט שנקלטו באמצעות צלחת לווין "אישית", ללא אישור בעלי הזכויות בהם, אינו מהווה הפרה של

ארה"ב: דחיית דוקטרינת המכירה הראשונה

בית משפט פדרלי בניו יורק דוחה את דוקטרינת "המכירה הראשונה" ביחס למכירה חוזרת של קבצי מוזיקה בפלטפורמת מסחר אינטרנטית. ביום 31.3.2013, קבע