עזבון דיגיטלי – מה קורה לנכסינו הדיגיטליים לאחר מותנו

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

בעידן הטכנולוגי שבו אנו חיים, רובנו מנהלים את החיים האישיים והמקצועיים שלנו באמצעים דיגיטליים (דואר אלקטרוני, שימוש ברשתות החברתיות, וכד'). כתוצאה מכך, נוצרים תכנים מקוריים של טקסט, תמונות, סרטי וידאו הנוצרים והנשמרים באופן דיגיטלי דרך המכשירים הדיגיטליים שלנו (מחשבים, סמארטפונים, טאבלטים ועוד) ועל גבי רשת האינטרנט. כל אלה ועוד מהווים את הנכסים הדיגיטליים שלנו.

הנכסים ומורשתנו הדיגיטליים הינם בעלי ערך כלכלי ורגשי רב, המהווים את העזבון הדיגיטלי שנותר לאחר מותנו.

נכון להיום, לא מכיל חוק הירושה, תשכ״ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") במפורש, התייחסות אל נכסים אשר אינם חומריים. כך שלאחר מותו של אדם, נותרים הרכוש והנכסים הדיגיטליים ללא בעלים ולעיתים רבות אינם מגיעים כלל אל יורשיי עזבונו.

ביום שני ה-1.12.2014 התקיים דיון ראשון בפני הועדה לפניות מיוחדות של הכנסת בראשות ח"כ עדי קול. מטרת הדיון נועדה להכין את הקרקע לתיקון חוק הירושה, על מנת להסדיר את נושא העזבון הדיגיטלי עקב אי הוודאות הקיימת על גורלם של נכסים אלקטרונים אלו ולכלול אותם בעזבון המנוח.

במה דברים אמורים? כיום, כל חברה קובעת את מדיניותה בנושא, לפי צרכיה. בסקירה קצרה נעבור על מדיניותן של החברות הגדולות בעדין הדיגיטלי והתנהלותם בנושא:

  • חברת גוגל מספקת במקרים נדירים את התכנים של חשבון המשתמש של נפטר לנציגו המוסמך של הנפטר. בשל האמון שרוכשים המשתמשים בכך שפרטיותם נשמרת, החברה בוחנת בזהירות כל החלטה למסור תכני דוא"ל. אין בהגשת טפסים או בקשה לגישה לתכנים של בעל חשבון כדי להבטיח כי הבקשה תיענה בחיוב או תהיה ניתנת למימוש. המדובר בתהליך ארוך עם מספר תקופות המתנה. במידה וגוגל מחליטה שלא לספק תכנים מחשבון של משתמש, החברה לא תספק אינפורמציה נוספת על החשבון או על הרקע להחלטה שלא לחלוק את המידע וזאת בשל הדאגה לפרטיותם של המשתמשים.

  • פייסבוק מאפשרת להפוך את חשבונו של אדם שנפטר ל"חשבון הנצחה" (חשבון שאינו ניתן לכניסה כמשתמש, ובנוסף לא ניתן לשנות בו תוכן שפורסם על ידי האדם; לא ניתן להוסיף או להסיר חברים; התוכן שהנפטר שיתף נשאר גלוי רק למי שאתו שותף התוכן; ולא ניתן ליצור בו "ציר זמן"), אך איננה מספקת פרטי כניסה – אפשרות להיכנס לחשבון שכן לשיטתה כניסה לחשבון של אדם אחר מפרה את המדיניות של החברה. באשר לקבלת גישה לתוכן של חשבון פייסבוק של נפטר, על פי פייסבוק, בקשות כאלה יזכו להתייחסות רק כשהן מגיעות מנציג מוסמך והמדובר בתהליך ארוך המחייב השגת צו מבית משפט. שליחת בקשה והגשת תיעוד רלבנטי לא מבטיחים כי הבקשה לקבל את התוכן של חשבון של נפטר תתקבל.

  • שירות טוויטר מאפשר לנציג רשמי של הנפטר או לקרוב משפחה לבקש להפוך את החשבון ללא פעיל. לצורך העניין נדרש המבקש לספק את הפרטים הבאים: שם משתמש של החשבון; תעודת פטירה של בעל החשבון; תעודה מזהה של המבקש; הצהרה חתומה הכוללת את שם המבקש, כתובת הדוא"ל שלו; פרטי קשר; הזיקה של המבקש לנפטר; אופי הבקשה מטוויטר; במידה וחשבון הטוויטר לא נושא את שמו של הנפטר כפי שהוא מופיע בתעודת הפטירה נדרש הסבר המצביע על הקשר בין החשבון והנפטר. טוויטר איננה מספקת גישה לחשבון עצמו, ללא קשר לקרבה של המבקש לנפטר. כדי לכבד את השארים, טוויטר מסירה במקרים מסוימים תמונות של הנפטר. קרובי משפחה או נציגים רשמיים יכולים לפנות ולבקש את הסרתו של תוכן מסוים, לדוגמא צילומי וידאו סמוכים למוות וכו'. במקרים של קיום עניין ציבורי בהותרת התכנים, טוויטר לא בהכרח תיענה לבקשות כאלה.

  • בישראל: גם חברות התקשורת בישראל אינן מספקות מענה לנושא. טלי שם טוב מחברת הוט מובייל והוט נט, הסבירה בדיון שיורשים מבקשים למשל פירוט שיחות, "אבל מכיוון שאין הסדרה, אין לנו ברירה אלא לבקש צו בית משפט. לקבל תיבת דואר אלקטרוני עוד לא הייתה פנייה, אבל אנחנו מחכים שהנושא יוסדר.".

השאלה שנידונה בוועדה מעוררת לא רק שאלות פילוסופיה או אפילו חוקתיות, אלא גם שאלות מוסריות, במיוחד כלפי צדדים שלישיים. האם לא מגיעה לצד השלישי שהתכתב עם הנפטר הזכות לפרטיות? מה יקרה כשהיורש יהיה מעוניין למחוק את ההתכתבויות של הנפטר במקרים של אלימות במשפחה?

לאור מורכבות הנושא ביקשה ח"כ קול ממשרד המשפטים להידרש לסוגיה יותר לעומק, ולקיים דיון נוסף בנושא בעוד מספר חודשים.

נסכם את הדיון בציטוט מדבריה בפני הועדה של גב' ורד שביט, אשר החלה לחקור את הסוגייה, ואשר מנסה לשנות את המצב הקיים, בין היתר באמצעות הבלוג שלה "אבק דיגיטלי" : "מוות זה הדבר היחידי שמשותף לכולנו, ומוות דיגיטלי רלוונטי כמעט לכולנו – זה רלוונטי 'רק' לכל מי שיש לו נגיעה למחשב, לטלפון חכם ו/או לאינטרנט, בכל מקום, בכל אוכלוסיה ובכל גיל", אמרה שביט בדיון. "זה רצון כל כך טבעי ואנושי, לגעת בכל מה שהנפטר השאיר אחריו/ה – ומה לעשות, שכיום חלק ניכר ממה שאנשים משאירים אחריהם נמצא בתוך מכשירים אלקטרוניים או דרכם.".

אולי יעניין אותך:

פסק דין מהפכני בארה"ב – שידור תכנים באינטרנט שנקלטו באמצעות צלחת לווין "אישית", ללא אישור בעלי הזכויות בהם, אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים

בית משפט בארה"ב קובע כי שידור תכנים באינטרנט שנקלטו באמצעות צלחת לווין "אישית", ללא אישור בעלי הזכויות בהם, אינו מהווה הפרה של

ארה"ב: דחיית דוקטרינת המכירה הראשונה

בית משפט פדרלי בניו יורק דוחה את דוקטרינת "המכירה הראשונה" ביחס למכירה חוזרת של קבצי מוזיקה בפלטפורמת מסחר אינטרנטית. ביום 31.3.2013, קבע