תזכיר הצעת חוק: חיוב חברות בינ"ל המספקות שירות דיגיטלי בתשלום מע"מ למדינה ובחובת רישום בישראל

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

ביום 12.3.2016 הפיצה רשות המסים תזכיר חוק למס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") אשר מטרתו לחייב חברות זרות המוכרות מוצרים וירטואליים או מספקות שירותים באינטרנט ללקוחות ישראלים בתשלום מע"מ וברישום בישראל.

לטענת רשות המסים, גביית המס החל על שירותים אלה חיונית, הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים והן לצורך מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראלים המספקים ללקוחותיהם שירותים דומים, תחת נטל מס מלא.

בהקשר זה נזכיר כי ביום 11.3.2014, דחה בג"צ עתירה על הסף שבה ביקש העותר, מטעמי שיוויון, להורות לשר האוצר ולמנהל רשות המסים להתחיל בגבייה של מע"מ מתאגידים רב לאומיים המספקים שירותים ומוכרים סחורות לישראלים באמצעות רשת האינטרנט (בג"צ 6845/13 גיא אופיר, עו"ד נ' שר האוצר ואח'), עליה הרחבנו בעבר. אחת הסיבות העיקריות לדחיית העתירה על הסף נבעה מכך שמשרד האוצר ורשות המסים עמלו על גיבוש חוזר בנושא זה, ובית המשפט רצה לאפשר להם פרק זמן סביר לצורך גיבוש עמדתם, נוכח המורכבות הקשורה בכך.

ואכן, כעבור שנתיים פורסם לפני מספר ימים על ידי רשות המסים, תזכיר חוק מס ערך מוסף (תיקון מס'), התשע"ו-2016 (להלן: "התזכיר") הקובע, כדלקמן:

  1. חיוב בתשלום מע"מ: בגין אספקת שירותים אלקטרונים, שרותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה לתושב ישראל מאת תושב חוץ (כגון חברות בינ"ל), יהיה החייב בתשלום המס – נותן השירות. ניתן השירות לעוסק במהלך עסקו או למלכ"ר או למוסד כספי במהלך פעילותו, יהיה החייב בתשלום המס – מקבל השירות, זאת בהתאם למצב הקיים היום.

  2. תשלום מע"מ גם על עסקאות מחוץ לישראל: עוסק ישראלי המספק שירותים כאמור לתושב ישראלי, יהיה חייב בתשלום מס מלא, גם אם השירות ניתן מחוץ לישראל.

  3. רישום העוסק בישראל: תושב חוץ המספק שירות אלקטרוני או מפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות אלקטרוני, יהיה חייב ברישום בישראל. תושב החוץ לא ירשם כעוסק, אלא במרשם ייעודי נפרד, כפי שייקבע שר האוצר.

המונח "שירותים אלקטרוניים" יכלול, בין היתר, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושרותי הוראה מרחוק.

המונח "שירותי תקשורת" יכלול, בין היתר, שירותי טלפוניה, פקס, שירותי גישה לאינטרנט ושירותים דומים נוספים

אנו חוששים כי המטרה העיקרית לשינוי החוק, אינו נובע מטעמי שיוויון או הוגנות במסחר, אלא דווקא "תוספת הכנסות של עשרות מיליוני ש"ח לשנה להכנסות המדינה. הכלכלה הדיגיטאלית ואספקת שירותים אלקטרוניים הינם שירותים שצמיחתם מהירה ונפח פעילותם עולה משנה לשנה, כך שתוספת ההכנסות עשויה לגדול באופן ניכר ברגע ששינוי החוק יוטמע באופן מלא" (כפי שמציינת רשות המסים בתזכיר החוק).

חשוב להדגיש, כי התערבות הרשויות במסחר החופשי המתבצע ברשת האינטרנט, בין היתר באמצעות החלת הדין הישראלי על עסקאות המתנהלות באינטרנט על ידי בתי המשפט לאחרונה  ביחד עם התייחסותה השלילית של ממשלת ישראל לעריכם של חופשיות, אנונימיות וניטרליות ברשת, כפי שניתן ללמוד מהצעות חוק שהוגשו לאחרונה בכנסת (בין היתר: הצעת חוק למניעת התחזות, אנונימיות והטעיה באינטרנט, במחשב ובטלפון הסלולרי, התשע"ו-2016; הצעת חוק להסדרת תשלומים ליוצרי תוכן ברשת האינטרנט, התשע"ד–2014 ועוד), עשויה להשפיע רבות על האופן שבו חברות בינלאומיות ימשיכו לקיים את עסקיהן בישראל או עם לקוחות ישראלים. צעדים קיצוניים מסוג זה עלולים  להביא לתוצאות קיצוניות שיפגעו בציבור הישראלי, בין היתר עקב: הפסקת המסחר של חלק מאותן חברות בינ"ל בישראל או עם ישראלים, העלאת מחירים בקשר עם אותם שירותים דיגיטליים בשיעור המע"מ (לכל הפחות), וזאת רק בשביל להגדיל את הכנסות המדינה ממסים.

נכתב  ע"י עו"ד זיו פרי ועו"ד יוסי כתראן, ממשרד יוסי כתראן, עורכי דין.

אין באמור במאמר משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא. לגבי בקשה לקבלת סיוע ו/או הטבה, ע"פ החוק, מהרשויות או כל גורם אחר.

משרדנו מתמחה בתחום העסקאות הבינלאומיות ובמתן ייעוץ משפטי שוטף ונרחב לחברות בתחום הטכנולוגי והיי-טק, בתחום האינטרנט והמדיה החברתית, בתחום זכויות היוצרים, בתחום חברות הזנק (Start-ups)  ובתחום התקשורת הקווית והלוויינית.

אנו נשמח לסייע ולספק ייעוץ משפטי פרטני לפעולות הנדרשות לשם הקטנת החשיפה המשפטית וקבלת מענה מקסימאלי לצרכים המסחריים שלכם.

ליצירת קשר ולתיאום פגישה ניתן לפנות באופן הבא:

משרד: 03-6508064  או  דואר אלקטרוני:  josephc @jclaw.co.il

אולי יעניין אותך:

פסק דין מהפכני בארה"ב – שידור תכנים באינטרנט שנקלטו באמצעות צלחת לווין "אישית", ללא אישור בעלי הזכויות בהם, אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים

בית משפט בארה"ב קובע כי שידור תכנים באינטרנט שנקלטו באמצעות צלחת לווין "אישית", ללא אישור בעלי הזכויות בהם, אינו מהווה הפרה של

ארה"ב: דחיית דוקטרינת המכירה הראשונה

בית משפט פדרלי בניו יורק דוחה את דוקטרינת "המכירה הראשונה" ביחס למכירה חוזרת של קבצי מוזיקה בפלטפורמת מסחר אינטרנטית. ביום 31.3.2013, קבע