תיקון מס' 7 לחוק המו"פ, השינוי שהתעשייה וחברות ההזנק יחלו לו?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

ביום 1.1.2016 נכנס לתוקפו, תיקון 7 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984 (להלן בהתאמה: "התיקון" ו- "חוק המו"פ"). התיקון לחוק המו"פ מהותי וחשוב וישפיע על אופן חלוקת הסיוע הממשלתי לחברות ולגופים הנדרשים אליו.

כפי שיוסבר להלן, מדובר בתיקון מהפכני. בעבר, חוק המו"פ נועד לעודד מחקר ופיתוח ועל כן שמו, אולם ברוח התיקון שמו של החוק המו"פ ישתנה ויקרא מעתה החוק לעידוד מחקר פיתוח, וחדשנות טכנולוגית (להלן: "החוק המתוקן"). כמו כן, מטרות החוק המתוקן, בין היתר, הן עידוד הצמיחה, הגדלת הפריון וקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה בישראל, ובכלל זה בנגב ובגליל.

תורחב הגדרת המונח "מוצר" שניתן לקבל בגינו הטבה, יוספו סוגי הטבה, יקבעו הסדרים חדשים להעברת הידע והייצור בישראל ולחו"ל,  ויורחבו הסנקציות הפליליות על מקרים של חשיפת מידע ללא רשות.

במסגרת השינויים המוצעים בחוק המתוקן, תוקם "הרשות לחדשנות טכנולוגית" (להלן: "הרשות") וישתנו חלק מנהלי העבודה, בין היתר על-ידי הקמת ועדות נוספות ומסלולי הטבה מיוחדים.

כאמור, חלק מהשינויים בחוק המתוקן מהווים מהפכה של ממש מהמצב הקיים היום במטרה להמשיך להגדיל את תעשיית ההייטק הישראלי כמנוע צמיחה של ישראל.

להלן נסקור בקצרה את השינויים המרכזיים שמציע החוק המתוקן, לעומת חוק המו"פ, וההשלכות של אותם שינויים על התנהלות מול הרשות בראשות המדען הראשי ולרבות הסיוע שניתן לקבל ממנה.

הרחבת מטרות החוק המתוקן

מטרות חוק המו"פ הינן, כדלהלן:

(1)  יצירת מקומות עבודה בתעשיה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי;

(2)  יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי;

(3)  פיתוח תעשיה עתירת מדע תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש הקיימים במדינה;

(4)  שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצור וייצוא של מוצרים עתירי מדע שיפותחו בה;

והכל בדרך של עידוד מחקר ופיתוח בתעשיה.

לעומת זאת החוק המתוקן מרחיב את מטרותיו ומוסיף מטרות נוספות של "עידוד הצמיחה, הגדלת הפריון וקידוםהחדשנות הטכנולוגית בתעשייה בישראל, ובכלל זה בנגב ובגליל". משמע, המחוקק מעוניין לקדם מיזמים שיוכלו להראות שהם תומכים במטרות אלה, כמו למשל, מיזם טכנולוגי הממוקם בדימונה ותורם לצמיחה באזור וכד'.

על מה אפשר לקבל סיוע מהרשות לחדשנות טכנולוגית לפי החוק המתוקן?

בעבר היה ניתן לקבל סיוע עבור פיתוח ומחקר בקשר עם "נכס מוחשי בלבד או ידע לרבות תהליכי ייצור ותוכנת מחשבים". בשל העובדה שהיה קשה להגדיר את המונח "ידע", החוק המתוקן מנסה לעשות סדר במצב, בכך שהוא מחליף את המונח "ידע" במונחים "לא מוחשי, תהליך או שירות" (ראה סעיף 4 לחוק המתוקן). בכך, למעשה, מרחיב החוק המתוקן את הגדרת "המוצר", גם למוצרים לא מוחשיים כגון אפליקציות מחשב או תהליכים עסקיים אחרים, ובנוסף, גם על תהליכים ועל שירותים (אולי דיגיטאליים), אשר היה קושי להגדירם כ"ידע" לצורך בחינת האפשרות לקבל סיוע בגינם.

הסיוע מהרשות ניתן באמצעות מסלולי הטבה (כפי שיובהר להלן). דרך ועדות מחקר מקצועיות למטרת בחינת קבלת סיוע, ראשית יש לבחון האם "המוצר" שבגינו המיזם מבקש את הסיוע אכן נכנס בגדרי החוק המתוקן (חדשני, טכנולוגי, תואם למטרות החוק וכד'). בשלב הבא הועדה תבחן את בקשת הסיוע ואת מסלול ההטבה המתאים ביותר למיזם.

מהו הסיוע שניתן לקבל? 

לצורך הגשמת המטרות של החוק המו"פ ניתנו "אמצעי הגשמה" למבקשי הסיוע בדמות – מענקים, הלוואות, פטורים, הנחות והקלות (סעיף 2 לחוק המו"פ) (להלן יחדיו: "הטבות"). במסגרת החוק המתוקן הוספה הטבה נוספת בצורת היכולת של המדינה לתת ערבות למיזם, ולא מתוקף חוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח – 1958(סעיף 5א(א)(1) לחוק המתוקן).

בנוסף, החוק המתוקן מתיר על כנו את כל אותם אמצעים למתן סיוע שהיו ברשות המדען הראשי או המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי (להלן: "המינהל") על פי חוק המו"פ (סעיף 5א(א)(2) לחוק המתוקן). כמו כן, וזה התיקון החשוב יותר, החוק המתוקן מאפשר מתן אמצעי סיוע רבים יותר בכך שהוא מתיר לרשות לפתח "כלי סיוע נוספים, למעט רכישת מניות…" (סעיף 5א(א)(3) לחוק המתוקן). הגדרת "כלי סיוע נוספים" נמצאת תחת שיקול הדעת הבלעדי של הרשות ועלינו להתאזר בסבלנות ולראות אילו "כלי סיוע נוספים" הרשות בוחרת להשתמש לטובת המיזמים.

כלי סיוע נוסף שהוסף למעשה בתיקון, הוא שילוב הרשות כשותפה מוגבלת באופן ישיר או כבעלת אחזקות בשותף כללי בשותפות מוגבלת, תחת התנאים המפורטים בחוק (סעיף 15לח לחוק המתוקן). אפשרות סיוע זו מעלה שאלות משפטיות מורכבות רבות, כגון, מה טיב יחסי העבודה בין השותפים? מה יכולת ההשפעה של המדינה בניהול השותפות? האם הכנסת שותף/משקיע חדש תדלל את אחזקות המדינה בשותפות? ומה לגבי מה יקרה כאשר תוגש בקשה לסיוע נוסף מהמדינה? האם יש צורך ללכת דרך המסלול הרגיל או שמדינה תגדיל את אחזקותיה בשותפות ובכך תזרים כסף למיזם?

קניין רוחני ומתן העדפה לבעליו

כידוע, ברוב חברות הזנק, הנכס העיקרי של אותם חברות הוא הידע שהחברה מפתחת עם השנים. ידע זה הוא מרכזו של המוצר שבגינו ניתן סיוע לחברה, ועל כן, יש חשיבות רבה לשמירה על אותו ידע (בין היתר באמצעות רישום הקניין הרוחני או בכל אופציה אחרת). המחוקק גם הבין את החשיבות בשמירה על הידע והזכויות הנובעות ממנו, ועל כן מאפשר (בסעיף 15לט לחוק המתוקן) לקבוע כי בחלק ממסלולי ההטבה תינתן עדיפות להסדר בו החברות הם בעלות הידע והבעלות תישאר, כולה או בחלקה, אצל מבקש ההטבה.

בנוסף, המחוקק מעוניין להמשיך לשמור על כך שהידע יישאר בישראל. לכן, הוא יעדיף לספק הטבה לחברה אשר תבטיח את הישארות הידע בישראל. אך מנגד, המחוקק מבין את ההתנהלות העסקית בסביבת עבודה גלובלית, ומאפשר עקרונית את העברת הידע מחוץ לישראל, וזאת בכפוף לתנאים שהרשות, באמצעות המועצה, תקבע אותם בהמשך.

העובדה שהמחוקק בחר בפעם הראשונה לשים דגש על שמירת הידע ובעיקר על הקניין הרוחני של החברה, מעיד על חשיבות העניין שהמחוקק מייחס לכך, ורצון המחוקק להעביר מסר לשוק, בכך ששם המשחק בעולם הטכנולוגי כיום הוא שמירה על הנכסים הלא מוחשיים המהווים נכסים בעלי ערך רב. לעיתים, נכסים אלה הם בעלי החשיבות הרבה ביותר של החברה ועליהם יש להגן.

העברת הידע ו/או הייצור לחו"ל

בהמשך לרוח הדברים שנקבעו לעניין "העברת הידע" לצד ג' בארץ, המועצה תהיה רשאית לקבוע הסדרים בכל מסלול ומסלול לגבי העברת הידע לחו"ל ו/או הייצור לחו"ל (סעיף 15מא לחוק המתוקן). החידוש החשוב יותר, הוא בכך שהחוק המתוקן לא רק מאפשר העברת ידע, אלא גם מאפשר מתן רישיון שימוש בידע לגורם אחר בחו"ל (Licensing), וגם מאפשר את חשיפת הידע לגורם אחר בחו"ל (לדוגמא, במסגרת מחקר משותף או הרצאה וכד').

בנוסף לקביעת ההסדרים להעברת הידע לאחר בחו"ל, המועצה אף יכולה להסמיך את ועדות המחקר שידונו בבקשות להעברת הידע לחו"ל ולקבוע מה התשלומים שניתן יהיה להטיל על חברה בגין העברת הידע לחו"ל (תשלום בעד האישור וזמני העברתו). המועצה אף תסמיך את הועדה לקבוע כללים לגבי תשלומים שיוטלו על מבקש ההטבה, במקרים שמקבלי ההטבה יכנסו למצב של פירוק, חדלות פירעון, כינוס נכסים או בגין רכישתו על-ידי אחר. המטרה היא שמצבי קיצון, בהן החברות יקלעו לפירוק או להקפאת הליכים כאמור, ניתן יהיה להמשיך את פעילותן באמצעות רכישתן על-ידי גופים שאינם בישראל, ולאפשר את העברת הידע בחברה לשם הצלתה, דבר שבעבר המחוקק התנגד לו וחברות רבות במצבים אלה פורקו, פיטרו עובדים ונעלמו יחד עם הידע שצברו והחזיקו.

באשר להעברת הייצור מחוץ לישראל, חוק המו"פ התיר זאת בתנאי שיועבר במקביל ייצור לישראל, בהיקף תעסוקה שווה ואף יותר מהיקף התעסוקה של הייצור המועבר מישראל. המחוקק החליט להקל ולזנוח את התניה הזאת בחוק המתוקן ורק להתיר למועצה, במקרים מיוחדים ונימוקים שירשמו, לקבוע הוראות בנוגע להעברת הייצור והסמכת ועדות המחקר לדון ולאשר את העברת הייצור.

לשם כך, המועצה רשאית לקבוע את גובה התשלום בגין העברת הייצור, וזאת בשונה למצב בחוק המו"פ שהפנה לתקנות בדבר תמלוגים (ראה סעיף 21(ג) לחוק המו"פ). ניתן לראות כי קביעה זאת ביחד עם הסמכות של המועצה לקבוע את התנאים להעברת הייצור נותנים הרבה גמישות למועצה, ומקלים על העברת הייצור מישראל. יתכן שמטרת המחוקק היא שכל עוד מועבר הייצור ולא הידע, ניתן ללכת לקראת המיזם ולהקל עימו.

תמלוגים

כאמור, יש הקלה מסוימת לגבי שיעור התמלוגים, בכך שהם נקבעים על ידי המועצה ואינם מוגדרים מראש, על-פי מסלולי ההטבה השונים (סעיף 21(ג) לחוק המו"פ) וזאת בשונה מהמצב הנוכחי לפי חוק המו"פ בו התמלוגים היו קבועים ולא אפשרו גמישות רבה.

סנקציות

האפשרות להטלת עיצומים כספיים על מפרים וכן עונש מאסר של שלוש שנים על העברת ידע לחו"ל, במעשה או במחדל נשארו בחוק הנוכחי גם לאחר התיקון.

החוק המתוקן מרחיב את הענישה גם על: (1) העברת זכויות שנובעות מהידע שפותח; וכן (2) חשיפה או גילוי של ידע לגורם אחר בישראל או מחוצה לה (סעיף47א לחוק המתוקן). לפיכך, ההשלכות המיידיות כתוצאה מדרישות אלה, על מבקשי ההטבות, הן הצורך בהחמרת הוראות הסודיות שבמסמכי הסודיות (NDA) של החברות המבקשות הטבה עם צדדים שלישיים ו/או עובדיהן, וקביעת נהלים ברורים לגבי חשיפת הידע בפני אחרים.

סיכום

ניתן לראות מטרת התיקון הנוכחי, הוא לנסות להתאים את פעילות הרשות ועולם התמיכות הממשלתי אל הסביבה המודרנית אותו הוא מבקש לשרת. אך כפי שניתן לראות, עדין נשארו מספר שאלות פתוחות, אשר במענה עליהם נוכל לדעת לאיזה כיוון הרשות בוחרת לקחת, או בהשארת המצב הנוכחי או שינוי בהתאם להתפתחות השוק והסביבה.

נכתב  ע"י עו"ד זיו פרי ועו"ד יוסי כתראן, משרד יוסי כתראן, עורכי דין.

אין באמור במאמר משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא. לגבי בקשה לקבלת סיוע ו/או הטבה, ע"פ החוק, מהרשות או כל גורם אחר. מומלץ ליצור עימנו קשר לקבלת ייעוץ פרטני לפעולות הנדרשות לשם הקטנת החשיפה המשפטית וקבלת מענה מקסימאלי לצרכים המסחריים.

משרדנו עוסק בתחום העסקאות הבינלאומיות ובמתן ייעוץ משפטי שוטף ונרחב לחברות בתחום הטכנולוגי והיי-טק, בתחום האינטרנט והמדיה החברתית, בתחום זכויות היוצרים, בתחום חברות הזנק (Start-ups)  ובתחום התקשורת הקווית והלוויינית. אנא צרו עימנו קשר ונשמח לסייע.

אולי יעניין אותך:

פסק דין מהפכני בארה"ב – שידור תכנים באינטרנט שנקלטו באמצעות צלחת לווין "אישית", ללא אישור בעלי הזכויות בהם, אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים

בית משפט בארה"ב קובע כי שידור תכנים באינטרנט שנקלטו באמצעות צלחת לווין "אישית", ללא אישור בעלי הזכויות בהם, אינו מהווה הפרה של

ארה"ב: דחיית דוקטרינת המכירה הראשונה

בית משפט פדרלי בניו יורק דוחה את דוקטרינת "המכירה הראשונה" ביחס למכירה חוזרת של קבצי מוזיקה בפלטפורמת מסחר אינטרנטית. ביום 31.3.2013, קבע